#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו עוד שיעורים נאמרו בככר של ר""ש וריב""נ (חציה וחצי חציה, וחצי חצי חציה)? ובכמה כביצים פסול גוויה?"	חציה לבית המנוגע.</p><p dir='rtl'>וחצי חציה לפסול את הגוויה.</p><p dir='rtl'>וחצי חצי חציה לטומאת אוכלין.</p><p dir='rtl'>והוא לר&quot;ש בככר דידיה שהיא שליש קב, ולריב&quot;נ בככר דידיה שהיא רבע קב.</p><p dir='rtl'>וממילא לריב&quot;נ פסול גוויה בביצה ומחצה. ולר&quot;ש ב' ביצים.	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט לא נקט תנא דמתני' גבי ככר, וחצי חצי חציה לטמא טו&quot;א ?	דלא שוו בשיעורייהו.</p><p dir='rtl'>דבפסול גוויה הוא בב' ביצים שוחקות, או ב' ביצים ועוד, או ב' ביצים חסר קמעה. וטו&quot;א הוא מצומצם, כמוה ממש או כמוה וקליפתה.	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ששיער רבי בסאה מאתיים ושבע עשרה ביצים, באיזו סאה וכיצד, לס&quot;ד ומסקנא ?	אמרינן דלא במדברית דהיא קמ&quot;ד, ולא בירושלמית דהיא קע&quot;ג, אלא בציפורית דהיא ר&quot;ז, ואכתי תקשי דחסר י'.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ד דאייתי חלה שהופרשה עליה אחד מכ&quot;ד, ומקשינן דאכתי חסר תרתי. אלא להוסיף אחד מעשרים, דהו&quot;ל רי&quot;ז, ואף דיש קצת תוספת, כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה.</p><p dir='rtl'>[כ&quot;ה לפי' העיקרי ברש&quot;י, והביא עוד פי' דמוסיפים את החלה, ומוסיפים עוד אחד מפ' לביצה, אך הקשה דא&quot;כ לפי החשבון יצא דיש תוספת ביצה שלמה].	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה באור המימרא, דנמצאת ציפורית יתירה על מדברית שליש, לס&quot;ד ומסקנא ?	מקשינן דההפרש ס&quot;ג, ושליש דמדברית מ&quot;ח, וירושלמית נ&quot;ח, וציפורית ס&quot;ט, ואינו מתאים. ותי' ר' ירמיה דנמצאת עדיפה קרוב לשליש דציפורית. ואקשי רבינא דלא הוזכר קרוב.</p><p dir='rtl'>ולזה פי' רבינא, נמצאת שליש דציפורי בתוספת הועוד דרבי, (שהיא ע&quot;ב ושליש ביצה) יתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה.	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שיעור עיסה החייב בחלה ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ומה עוד למדו משם ?	כתיב עריסותיכם, כדי עיסת מדבר, שהיא עשירית האיפה.</p><p dir='rtl'>והיינו מ&quot;ג ביצים וחומש. שהם ז' לוגים וביצה וחומש. ובירושלמית ו' לוגין, ובציפורית ה'. והיינו דתנן דה' רבעים ועוד חייבת בחלה.</p><p dir='rtl'>וילפינן עוד מקרא, דבשיעור זה ה&quot;ז בריא ומבורך. יתר על כן רעבתן, פחות מכאן מקולקל במעיו.	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדוגמא והדין במקרים דלהלן: <p></p><p dir=""rtl"">לזה לפתח וזה בפתח?</p><p dir=""rtl"">לזה בזריקה וזה בזריקה?</p><p dir=""rtl"">לזה בשלשול ולזה בשלשול?</p><p dir=""rtl"">לזה בשלשול ולזה בזריקה?</p>"	פתח: היינו חלון שבין ב' חצרות ואסור.</p><p dir='rtl'>זריקה: היינו כותל שבין ב' חצרות, ואסור.</p><p dir='rtl'>שלשול: היינו חריץ שבין ב' חצרות ואסור.</p><p dir='rtl'>לזה בזריקה וזה בשלשול: לרב שניהם אסורים, לשמואל נותנים אותו למי שתשמישו בשלשול, דלזה בקל וזה בקשה, נותנים לקל.	<br/>עירובין דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשי חצר ומרפסת שלא עירבו, מה ניתן לחצר, ומה למרפסת, ומה לשניהם ואסור ?	"גבוה י' טפחים וסמוך למרפסת, למרפסת.<p></p><p dir=""rtl"">פחות מי' לחצר. [ואי איירי בבני מרפסת גופייהו ולא בני עליות, ואינם גבוהים י' מאותו מקום, היינו גם לחצר וגם למרפסת ושניהם אסורים].</p><p dir=""rtl"">ברחוק ד' טפחים מן המרפסת וגבוה, נותנים לשניהם, ושניהם אסורים.</p>"	<br/>עירובין דף פג		
